תא"ק
בית משפט השלום קריות
|
10855-10-10
07/07/2011
|
בפני השופט:
אליעזר שחורי
|
| - נגד - |
התובע:
ג'ימי מטוסובסקי
|
הנתבע:
יוסף דהן
|
| החלטה |
בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 80,686 ש"ח שעניינה דרישה לקבלת פיצוי עקב הפרת הסכם שכירות נכס מסחרי.
עמדת המשיב:
בתאריך 5.10.09 נכרת בין הצדדים הסכם שכירות בקשר לחנות ברח' לוחמי הגטאות 35 בנהריה בשטח של 128 מ"ר, מושכר הכולל חלק מחצר אחורית. תקופת השכירות נקבעה ל - 12 חודשים החל מיום 1.10.09 ועד ליום 30.9.10. דמי השכירות החודשיים נקבעו לסך בשקלים השווה ל - 1,000 דולר בצירוף מע"מ.
הסכם שכירות זה עוקב אחר הסכם שכירות קודם בין הצדדים, הסכם מיום 7.6.06 שעמד בתוקפו עד ליום 30.9.09 ואשר גם לגביו נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, מחלוקת שהובאה לפתחו של בימ"ש זה בתא"ק 4414-07-09 והסתיים בהסדר של פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.
בתאריך 14.4.10 הגיש המשיב בבימ"ש זה תביעה לפינוי מושכר בנימוק כי המבקש הפר את הסכם השכירות החדש: לא שילם דמי שכירות עבור החודשים ינואר עד מרץ 2010, לא המציא שטר בטחון בחתימת שני ערבים ולא קיים את תנאי הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין כמבואר לעיל.
בתאריך 24.8.10 ניתן פסק דין של פינוי על סמך הסכמת המבקש/הנתבע כאשר המחלוקת שבין הצדדים התמקדה בשאלת ההוצאות.
התביעה הכספית דנן הוגשה בעקבות אותו פסק דין ועל מנת שתוכרע המחלוקת הכספית אשר נותרה לדיון.
סכום התביעה מורכב כדלקמן: סך 26,038.52 ש"ח עבור דמי שכירות ל - 6 חודשים, סך 36,450 ש"ח פיצוי מוסכם בגין מספר הפרות ובהסתמך על סעיף 16 להסכם השכירות, סך 18,197.7 ש"ח פיצוי נקוב בהסכם בגין איחור בפינוי המושכר.
ברשימת ההפרות אשר מונה המשיב, לבד מאיחור בפינוי המושכר ואי תשלום דמי שכירות - המחדל מלהמציא שיק בטחון בצירוף חתימת ערבים (סעיף 20 להסכם), נזקים למושכר (סעיף 2 להסכם), חסימת דרך כניסה המובילה למחסן התובע (סעיף 4 להסכם הפשרה).
עמדת המבקש:
המבקש ניהל במקום עסק למוצרי אלומיניום. שטח של כ - 28 מ"ר מכלל שטחו של המושכר הינה חצר אשר המשיב חסם בגרוטאות ולא ניתן היה להשתמש בו ולא זו בלבד אלא שלא ניתן היה לחדש רישיון עסק מכיוון שהגרוטאות חסמו פתח מילוט אחורי ולא ניתן היה לקבל אישור שירותי כבאות, אישור הנחוץ לצורך קבלת רישיון עסק, בלא שהגרוטאות יפונו. נושא זה העלה המבקש בפני המשיב עובר לחתימת ההסכם מיום 5.10.09 והמשיב התחייב בנוכחות עדים לפנות את הגרוטאות במהלך נובמבר 2009, התחייבות שבה לא עמד. אל המשיב נשלח מכתב המתנה את המשך תשלומי דמי השכירות החודשיים בפינוי הגרוטאות ומשלא נענה המשיב למכתב, הפסיק המבקש לשלם את דמי השכירות החודשיים. חזרת המשיב מהסכמה שנתן לפינוי הגרוטאות מהווה כשלעצמה הפרה יסודית של הסכם השכירות ולמעשה סיכל המשיב את מטרת הסכם השכירות.
המשיב אף הפר את התחייבותו על פי סעיף 10(א) להסכם לתקן ליקויי רטיבות במושכר ולא תיקן את הליקוי החמור שהקשה מאוד על ניהול העבודה במושכר.
התנהלות המשיב מנעה מן המבקש מלעשות שימוש ראוי בעסקו ולפיכך חיפש המבקש ומצא מקום חילופי, פחות טוב מקודמו ובתאריך 23.4.10 נחתם הסכם שכירות חדש בקשר למקום החילופי. ביום 2.5.10 שלח המבקש למשיב בפקס הודעה על רצונו להחזיר את החזקה במושכר עד ליום 31.5.10, כפי שזכאי היה על פי ההסכם. בלוח זמנים זה עמד המבקש וגם אם נותרו פריטים מעטים וזניחים שנותרו בשטח, הרי בפועל פונה הנכס והוחזרה החזקה במושכר למשיב בשלהי מאי 2010. לבד מכך הרי המעבר למקום החילופי נעשה לאחר תביעה לפינוי שהגיש המשיב ובכך קיים המבקש את דרישת המשיב להחזיר לרשותו את החזקה בנכס. אין איפה מקום לדרישת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת של חודשיים מראש בדבר כוונה לפנות את הנכס, כקבוע בהסכם.
הטענות האחרות אשר מעלה המשיב כלפי המבקש הן טענות מאוחרות שלא הועלו קודם לכן ואינן אלא אמתלאות שמצא המשיב מספר חודשים לאחר שהגיעו יחסי השכירות בין הצדדים לכלל סיום. המשיב לא עמד קודם לכן על המצאת שטר בטחון בחתימת ערבים כיוון שהוסכם בין הצדדים על החזרת שיק בטחון שהחזיק המשיב להבטחת קיום תנאי השכירות של החוזה הקודם, קודם שיומצאו בטוחות חדשות והמשיב לא עמד בהתחייבותו להחזיר את השיק.
אף אין ממש בטענת המשיב כי המבקש נהג לחסום ברכבו דרך למחסן של המשיב. אף אין ממש בטענת המשיב בדבר נזקים כביכול שנגרמו למושכר.
מנגד נגרמו למבקש נזקים כתוצאה מהתנהלות המשיב כמבואר לעיל ובנוסף לכך התברר כי קו חשמל שעובר במושכר מזין בין היתר 3 מזגנים גדולים של מבנה חנות סמוכה והלכה למעשה במשך כל תקופת שהותו של המבקש במושכר החל מיוני 2006 ועד במאי 2010 שילם המבקש את רובו המכריע של חשבון החשמל של מבנה החנות הצמודה שבבעלות המשיב. תשלומי יתר אלה זכאי המבקש לקזז מכל תביעה של המשיב.
דיון:
לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים אני דוחה בקשת הרשות להתגונן ככל שזו מתייחסת לטענת אי תשלום דמי שכירות לתקופה שבין ינואר 2010 עד מאי 2010 ומתיר למבקש להתגונן כנגד יתרת התביעה.
על פי הוראת סעיף 15(א) לחוק השכירות והשאילה תשל"א 1971 רשאי שוכר לפטור עצמו מתשלום דמי שכירות אם: